ברוכים הבאים

תלמוד תורה דברי מנחם חב"ד נתניה

  • 🔹 שיעור על סעיפים ע״א–ע״ט: עפר, מוקצה, ובעלי חיים בשבת הרב חדג״ג
  • דף חזרה על סעיפים ע״א-ע״ט הרב חדג״ג
  • שיעור פרק ו׳ בתניא הרב חדג״ג
  • 📌 סעיף ע״א – קמיע שאינו מומחה

    עיקר ההלכה:
    קמיע (קמע) שאינו מומחה – כלומר, לא הוכח ששלוש פעמים ריפא בו – אסור לצאת בו לרשות הרבים בשבת, מפני שהוא נחשב "משא" ואינו תכשיט או צורך רפואה ודאית.

    יסוד הדין:
    חכמים התירו רק קמיע שמוכח כמרפא (על ידי הצלחה שלוש פעמים), שאז האדם נחשב חולה שמותר לו לצאת עמו לשמירה. קמיע שאינו מומחה נחשב מוקצה ואין בו צורך מהותי – ולכן נשאר בגדר איסור טלטול.


    📌 סעיף ע״ב – מכסה כלי קרקע בשבת

    עיקר ההלכה:
    אסור לטלטל עפר גס או אדמה בשבת לצורך כיסוי או ניקיון, אלא אם כן היא מוכנה מבעוד יום ותחוחה (רכה) מספיק. עפר סתם נחשב מוקצה.

    יסוד הדין:
    מוקצה אינו ראוי למלאכה בשבת. אם הכינו עפר מיוחד מראש – הוא נחשב ככלי המותר בטלטול.


    📌 סעיף ע״ג – מוקצה וטלית פרוסה

    עיקר ההלכה:
    דבר שאינו ראוי לשבת, גם אם הונח על טלית או כלי – אסור לטלטלו יחד עמה, אלא אם כן הכלי לא נעשה בסיס לדבר האסור.

    יסוד הדין:
    יש מושג של "ביטול כלי מהיכנו" – כאשר כלי נעשה בסיס למוקצה, גם הוא נאסר בטלטול. אבל אם ניתן להסיר את המוקצה – הכלי מותר.


    📌 סעיף ע״ד–ע״ו – שימוש בעפר בשבת

    עיקר ההלכה:
    אם אדם רוצה להשתמש בעפר בשבת (כגון לכיסוי רוק או לכלוך), עליו להכניסו מראש לתוך קופתו ולהכין אותו בפינה מיוחדת.

    אם לא עשה כן – והעפר מפוזר בקרקע – הרי הוא בטל לקרקע ונעשה מוקצה.

    הלכה למעשה:
    מותר להוציא פירות שהיו טמונים בעפר, אם העפר היה תיחוח, מיועד לכך ויושב במקום מיוחד (קרן זוית), ובתנאי שלא יוצר "גומא" בקרקע.


    📌 סעיף ע״ח – מוקצה בבעלי חיים

    עיקר ההלכה:
    כל בעלי החיים חיים – בהמה, חיה או עוף – נחשבים מוקצה בשבת, ולכן אסור לטלטלם כלל.

    הסבר חשוב:
    גם עוף קטן שילדים משחקים בו – אסור בטלטול, כי אינו כלי ואינו ראוי למלאכה בשבת.

    היתר חלקי:
    אם אפרוחים עלו לסל, מותר להניח סל כדי שירדו – כי הסל הוא כלי שמותר בטלטול גם לצורך מוקצה.

    אבל אם האפרוחים היו על הסל כל בין השמשות – הסל נעשה בסיס לדבר האסור ונאסר כל היום.


    📌 סעיף ע״ט – מדידה של בהמה ברשות היחיד

    עיקר ההלכה:
    אף על פי שאסור לטלטל בהמה, מותר למדוד אותה ברשות היחיד – כלומר, לאחוז בה בצוואר ובעורף כדי שתלך.

    בתנאי:
    שלא תיעקר לגמרי מהקרקע – כי אז זה נחשב טלטול ממש.

    היתר:
    במקום שיש צורך לבהמה (למשל: צער בעלי חיים) – התירו את המדידה הזו למרות שהיא שימוש במוקצה.

    אבל אם אין צורך לבהמה – גם מדידה כזו אסורה.


    🧠 סיכום כללי:

    נושא מותר / אסור תנאים
    טלטול קמיע לא מומחה ❌ אסור אינו מוכח לרפואה
    עפר בשבת ✅ מותר רק אם הוכן מראש ותחוח
    טלטול בעלי חיים ❌ אסור מוקצה
    הנחת כלי לפני אפרוחים ✅ מותר הכלי מותר בטלטול
    בסיס לדבר האסור ❌ אסור אם היה עליו בין השמשות
    מדידה של בהמה ✅ מותר לצורך בעלי חיים בלבד
  • דף חזרה סעיף ע״א - ע״ט

  • 🔥 פתיחה: מה זה “סטרא אחרא”?

    "והנה, זה לעומת זה עשה אלוקים..."

    🔹 בעולם יש איזון: כמו שיש קדושה – כך יש גם צד של טומאה ("סטרא אחרא") 😈.
    🔹 הנפש הבהמית – שממנה באות כל המידות הלא טובות – היא מקבילה לנפש האלוקית, רק מצד השלילה.
    🔹 היא לא "רעה לגמרי" תמיד, אבל לא שייכת לקדושה – אלא אם כן נעשית תשובה.


    🧠 10 כוחות של טומאה

    "כלולה מעשר כתרין דמסאבותא..."

    🔹 גם לנפש הבהמית יש 10 כוחות – מקבילים ל-10 הספירות של הקדושה.
    🔹 אלא שהם עשר כתרין דמסאבותא – “כתרים של טומאה”: 3 שכליים + 7 רגשיים, אבל שליליים.

    📌 כמו מה? כעס, גאווה, עצלות, תאווה... כולם נולדים משכל שמכוון רק לעצמו 😤.


    👦 קטן, קטן גם בשכל וגם ברגש

    "כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים..."

    🔹 כשאדם קטן בשכל – הוא גם אוהב שטויות 😅.
    🔹 זה לא אומר שהוא רע – אלא שפשוט אין לו כלי להבין דברים נעלים יותר.
    🔹 לכן הוא גם מתעצבן על שטויות וגם מתפאר מדברים לא חשובים.

    💡 מסקנה: ככל שנחכים, כך גם הרגשות שלנו יהיו יותר קדושים!


    💬 מה קורה כשאנחנו מדברים ועושים שטויות?

    "הרי מחשבתו שבמוחו ודיבורו שבפיו... נקראים לבושי מסאבותא..."

    🔹 כל מחשבה, דיבור או מעשה שהם לא לשם שמיים – מתלבשים בלבושים של טומאה.
    🔹 אפילו אם זו לא עבירה ממש – אם אין בזה קדושה, זה נחשב “סטרא אחרא” 😶.

    🎯 למה חשוב לדעת את זה? כי גם מעשה “סתמי” משפיע על הנפש – או מעלה אותה או מוריד אותה.


    ☀️ ומהי קדושה באמת?

    "וצד הקדושה – אינו אלא השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה..."

    🔹 רק דבר שבטל לקב"ה – יכול להיקרא קדוש.
    🔹 מלאכים בטלים לגמרי, וגם יהודי שמוסר נפשו על קדושת ה’ – נחשב קדוש 🙏.

    ✨ אפילו אחד שלומד תורה לבד – שכינה שורה עליו! אז תדמיינו מה זה שיעור בזום עם כל הכיתה 😄


    🌀 אז איך יש חיות גם בטומאה?

    "אינו מקבל חיות מבחינת פנימית... אלא מבחינת אחוריים..."

    🔹 הקב"ה מאיר גם על הצד של הטומאה – אבל "מאחור"...
    🔹 כמו מי שנותן משהו בלי רצון – רק כדי שהעולם יוכל להתקיים גם עם בחירה חופשית.

    🪞 זה העולם שלנו – נראה שיש בו כוח לרוע, אבל בעצם זה רק חיות אלוקית מוסתרת!


    🌍 עולם הקליפות

    "ולכן נקרא עוה"ז ומלואו – עולם הקליפות וסיטרא אחרא..."

    🔹 העולם הזה מלא קליפות – דברים שמסתירים על האמת.
    🔹 לכן מעשים רעים מצליחים לפעמים, והרשעים גוברים בו 💥.

    💡 אבל בתוך כל זה – יש גם עשר ספירות דקדושה שמחיות את הכל. אז אף פעם לא להתייאש! 🌈


    🪨 שתי מדרגות בטומאה

    "אלא שהקליפות נחלקות לשתי מדרגות..."

    🔹 יש קליפת נוגה – שיכולה לעלות לקדושה,
    🔹 ויש שלוש קליפות טמאות לגמרי – שאין בהן שום טוב (אלא אם עושים תשובה גמורה).

    🍽️ למשל: אוכל כשר – יכול להיות לקדושה. אבל מאכלות אסורות – שייכים לקליפות טמאות!


    🛑 מה שייך לקליפות טמאות?

    "מהן נשפעות נפשות אומות העולם... ונפשות בעלי חיים טמאים..."

    🔹 כל דבר שאסור מהתורה – נמשך מהקליפות האלה.
    🔹 גם המחשבות והדיבורים של לא תעשה – כולם מקבלים חיות מאותו מקור.


    ✅ סיכום עם חיוך 😄:

    מושג הסבר
    סטרא אחרא צד שאינו בטל לקב"ה – לא שייך לקדושה
    קליפת נוגה יכולה לעלות לקדושה אם משתמשים בה נכון
    3 קליפות טמאות רוע מוחלט – אין בהן טוב בכלל
    קדושה אמיתית רק מה שבטל לגמרי לרצון ה'
    עולם הזה נראה נפרד מה' – אבל מלא באור נסתר